אלמנת המבוטח קיבלה רק חצי מהתגמולים שהגיעו לה לפי פוליסת ביטוח החיים הקבוצתי שלו. חברת הביטוח טענה כי בזמן מותו חלה כבר פוליסה חדשה אבל ביהמ"ש לא קיבל זאת.

בית משפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעה נגד חברת ביטוח  וחייב אותה לשלם לאלמנת מבוטח את מלוא התגמולים המגיעים לה על פי פוליסת ביטוח החיים הקבוצתית של בעלה. השופטת רבקה איזנברג דחתה את עמדת חברת הביטוח כי במועד הפטירה הפוליסה השתנתה והופחתה בחצי – הן מאחר שהמשיכה לגבות את הפרמיה הישנה והן משום שלא שלחה למבוטח את התנאים החדשים. בסך הכל חויבה "הראל" בהשלמה של 50 אלף שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה והוצאות משפט.

המבוטח נפטר בינואר 2017. לפי ביטוח החיים אליו הצטרף ב-2012, הייתה אלמנתו לקבל 100 אלף שקל. אלא שבפועל שולמו לה 50 אלף שקל בלבד בטענה שטרם מותו נכנסה לתוקף פוליסה חדשה, שהפחיתה את התגמולים בחצי.

בתביעה שהגישה האלמנה נגד חברת הביטוח היא דרשה את ההפרש בתוספת ריבית מיוחדת וכן פיצויים של 20 אלף שקל על הפרת חוזה.

מנגד טענה חברת הביטוח כי הפוליסה הישנה של המבוטח הסתיימה באוגוסט 2016 והוא אף קיבל לידיו דף עדכון מוטבים לפוליסה החדשה.

התנהלות כוחנית

השופטת איזנברג קיבלה את התביעה ברובה וקבעה כי משלוח דף העדכון לא מעיד על כך שהפוליסה החדשה הייתה בתוקף טרם פטירת המנוח.

ראשית, השופטת הפנתה לכך שהפוליסה הישנה קובעת כי הביטוח יסתיים בתנאי שהחברה לא המשיכה לקבל עבורו פרמיה. אלא שחברת הביטוח המשיכה לגבות את הפרמיה של הפוליסה הישנה גם אחרי אוגוסט 2016.

שנית, הפוליסה החדשה נכרתה בפועל רק בינואר 2017, יומיים אחרי שהמבוטח נפטר, ולא הוכח שהרגולטור אישר להחיל אותה רטרואקטיבית מספטמבר 2016.

שלישית, גם בהנחה שהפוליסה החלה בספטמבר 2016 הרי שלפי החוק החברה הייתה מחויבת לשלוח למבוטח בסמוך את תנאיה כולל פירוט והדגשה על אודות הפחתת התגמולים הקיצונית – וזאת היא לא עשתה (שהרי הפוליסה נכנסה לתוקף רק מאוחר יותר).

לפיכך השופטת קבעה כי חברת הביטוח הפרה את חובותיה על פי חוק חוזה ביטוח, לרבות חובת תום הלב במשא ומתן לכריתת חוזה, ועל כן היא לא יכולה להסתמך על הפוליסה החדשה.

באופן כללי, השופטת העירה כי "עצם קביעת תחולה רטרואקטיבית לפוליסה קיבוצית, בה המבוטח כלל אינו שותף למו"מ, הינה לדעתי התנהלות בחוסר תום לב הכופה על המבוטח שינוי לרעתו באופן רטרואקטיבי. במצב בו אף לא הודע למבוטח על שינוי זה באופן מפורש, בוודאי שאל לא לביהמ"ש ליתן יד להתנהלות כוחנית זו של המבטחת…".

עם זאת, השופטת קבעה כי במקרה הנוכחי – שבו החברה כן שילמה לתובעת חצי  מהתגמולים במהרה – אין הצדקה לחיוב בריבית מיוחדת, שהיא סנקציה עונשית שנועדה למקרים חריגים שבהם חברת הביטוח לא משלמת דבר ומתישה את המבוטח.

כמו כן, נדחתה דרישת התובעת לפיצוי על הפרת חוזה שלא נתמכה בביסוס עובדתי ומשפטי.

לפיכך חויבה חברת הביטוח לשלם לתובעת עוד 50 אלף שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההכרה בתביעת הביטוח (מרס 2017), בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 7,500 שקל.

• שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

עו"ד אילן קלמנוביץ עוסק/ת ב- דיני ביטוח
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין