חברת הביטוח סירבה לשלם תגמולים לנהג שהיה מעורב בתאונה ורכבו הוכרז כ-״טוטאל לוס״.
בית המשפט קבע שהיא לא עמדה בנטל להוכיח כי הייתה כוונת מרמה מצד הנהג, על אף סתירות בעדותו.
השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש נהג נגד חברת ביטוח. הנהג ביקש תגמולים על נזקים שנגרמו לרכבו בתאונה מ-2017.
חברת הביטוח טענה שהתאונה זויפה וכי בין הנהגים המעורבים יש היכרות מוקדמת. השופטת קבעה כי המבטחת לא עמדה בנטל הכבד להוכחת טענת המרמה וחייבה אותה לשלם לתובע כ-40,000 שקל.
התובע סיפר שבאותו יום, בשעת ערב מאוחרת, לא שם לב לתמרור עצור ופגע ברכב אחר. הוא צירף חוות דעת שמאי שממנה עולה שרכבו הוכרז כ״אובדן גמור״.
התובע עתר לפיצוי בסך של 35,500 שקל בגין הנזק לרכב, שכר טכר טרחת השמאי והוצאות.
הנתבעת טענה כי התובע מסר לה גרסה כוזבת אודות נסיבות התאונה מתוך כוונת מרמה. לפיכך לדבריה ובהתאם לפי חוק חוזה ביטוח, היא פטורה מחבותה. הנתבעת הגישה דוחות שערך חוקר מטעמה ששוחח עם התובע ונהג הרכב השני.
חשד של ממש
השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ מבית משפט השלום ברחובות הבהירה כי חוק חוזה ביטוח פוטר חברת ביטוח מחובתה לשלם תגמולים במקרה בו המבוטח מסר לה עובדות כוזבות או העלים ממנה מידע בכוונת מרמה. היא ציינה כי יש להפעיל סעיף זה בזהירות רבה, הן לאור הטלת הסטיגמה על המבוטח כרמאי והן בשל תוצאותיו הקשות הפוטרות את המבטחת באופן גורף מתשלום תגמולים.
השופטת כתבה כי קיימות סתירות בגרסת התובע אך הדברים לא עולים כדי ״מרמה״. כך למשל, בעדותו בבית המשפט סיפר הנהג כי התאונה קרתה כשהיה בדרך להביא את אשתו מבית הוריה ואילו לחוקר מחברת הביטוח סיפר כי עשה סיבוב באזור בשביל לקבל ״אוויר״.
עוד עולה כי התובע והנהג האחר מכירים ולמדו יחד בבית הספר. השופטת הצביעה על תהיות שעולות מהתנהגות הנהגים. כך למשל, שני הרכבים הוכרזו כאובדן להלכה וחרף זאת אף אחד מהם לא פנה לבית החולים או דיווח למשטרה אודות התאונה. הרכבים גם לא צולמו לאחר התאונה ומדובר בהתנהלות חריגה ותמוהה.
עם זאת, השופטת הדגישה כי על מבטחת הטוענת למרמה להביא מידע וראיות בעלי משקל ממשי להוכחת טענתה והנתבעת לא עמדה בנטל.
בהקשר זה הבהירה השופטת כי עדות הנהג שלפיה רכבו ניזוק בתאונה לא נסתרה והתיאור שמסר מתיישב עם אופי הפגיעות ברכב.
כמו כן, חוות דעת השמאי נערכה כשבועיים בלבד לאחר התאונה מה שמחזק את הרושם שקיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק.
היא הדגישה כי אין די בסתירות ובקשיים הנוספים שעלו בגרסת הנהג כדי לקעקע את גרסתו כשהנתבעת לא הביאה ראיות פוזיטיביות שיאפשרו קביעה שהתאונה זויפה.
לפיכך חייבה השופטת את הנתבעת לפצות את התובע ב-35,550 שקל בתוספת אגרת בית משפט בסך 894 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 3,970 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד שי כהן עוסק/ת ב- דיני ביטוח
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
קבלו הצעת מחיר לביטוח רכב, השוואה בין 9 חברות ביטוח!
עוד מאמרים בנושא:
דגשים בביטוח מקיף לרכב
ביטוח מקיף לרכב כולל בתוכו למעשה שני מרכיבי ביטוח מוכרים. האחד ביטוח צד שלישי אשר מטרתו לתת מענה לנזקים שעלולים להגרם עקב רשלנות שלנו לצד
ביטוח צד ג' לרכב – למי זה כדאי?
ביטוח צד ג' לרכב איננו חובה על פי החוק, אך הוא נדרש וחיוני מאוד עבור בעלי רכבים מסוימים ומכאן שמוטב לרכוש אותו ולהקדים תרופה למכה.
ביטוח חובה לרכב – מטרות ומאפיינים
בהבדל מביטוחים אחרים , ביטוח חובה לרכב כן הוא – חובה על פי החוק, כאשר מטרת הביטוח היא להעניק כיסוי ביטוחי לנזקי גוף בלבד לנוסעים
ביטוח צד ג' לרכב
נהיגה יכולה להיות דבר מפחיד מאוד. כל מי שנוהג בכביש מסתכן וצריך להיות זהיר מאוד ומרוכז באופן מלא. אחד הדברים הכי אחראיים שכל נהג יכול
המדריך לביטוח רכב – ביטוח מקיף
הרכב שלנו זה לא צעצוע אלא כלי מסוכן שיש לנהוג בו בזהירות. כאשר אנחנו עולים על הכביש ונוהגים אנחנו צריכים להיזהר ולעשות הכול בשביל שאנחנו
המדריך לביטוח רכב
בימים בהם הכל נעשה בלחיצת כפתור ממוחשבת, יש ערך מוסף לשיחה אמיתית ולמענה אנושי.