ביטוח אלמנטרי (נקרא גם ביטוח כללי) הוא מכלול ענפי הביטוח המבטחים מפני סיכון לרכוש: סיכון לאובדן הרכוש (כולו או חלקו) וסיכון לפגיעה בנפש כתוצאה משימוש ברכוש.
ענפים עיקריים בביטוח אלמנטרי:
מכונית שניזוקה בתאונה
- ביטוח רכב: ביטוח מפני נזקים לרכב ולנוסעים בו, וביטוח מפני נזק לצד שלישי.
- ביטוח דירה: ביטוח מפני נזק לדירה ולרכוש שבה כתוצאה משריפה, משיטפון, מרעידת אדמה, מפריצה וכדומה.
- ביטוח ימי ואווירי: ביטוח של סחורה הנמצאת בתובלה ימית או בתובלה אווירית, וכן ביטוח כלי שיט וכלי טיס.
- ביטוח נסיעות לחו"ל: ביטוח המכסה הוצאות רפואיות ורכוש המטייל הקורים בזמן תקופות הטיול.
- ביטוח אשראי: ביטוח המכסה ספקים בעסקאות שבהן הלקוחות אינם משלמים תמורת הסחורה ברגע העברתה. הוא נועד להגן על הספק מפני פשיטת רגל או הפסד בגין אי קבלת תשלום מצד לקוחות.[1]
ביטוח אלמנטרי נעשה על פי פוליסה – חוזה ההתקשרות בין המבוטח למבטח – המפרטת את הרכוש המבוטח ואת ערכו, את המקרים שבהם ישולם סכום הביטוח, ואת הפרמיה – הסכום שמשלם המבוטח למבטח בתמורה לביטוח.
פוליסות לביטוח אלמנטרי כוללות בדרך כלל סכום של השתתפות עצמית – סכום נזק שאותו ישלם המבוטח מכיסו. להשתתפות העצמית שתי מטרות:
- מניעתן של תביעות קטנות, כאלה שגובהן נמוך מגובה ההשתפות העצמית.
- הקטנת הסיכון המוסרי של חברת הביטוח על ידי מתן תמריץ מסוים למבוטח לשמור על רכושו, כדי להימנע מההשתתפות העצמית.
לעיתים מוצע סכום משתנה של השתתפות עצמית: ככל שההשתתפות העצמית גבוהה יותר, כך הפרמיה נמוכה יותר.
בקביעת גובה הפרמיה ניתנת הנחה בגין היעדר תביעות – הנחה שהיא תמריץ נוסף למבוטח להימנע מהגשת תביעה לחברת הביטוח.
